אמא וילדיה

אמא וילדיה

הפרשנות שלך או שלו

הילד בוכה
הילד צורח
משתטח על הריצפה
או אומר לך ״את לא אמא שלי״
או כמו שרומי לאחרונה נוהגת לומר לי ״את לא חברה שלי״

איזה מעצבן זה נכון? מציק!!
איך הוא עושה לי פאדיחות ככה מול כולם?
איך הוא מדבר אלי?
מה עשיתי לו?
אחרי כל מה שאני עושה בשבילו ככה הוא מתנהג?
גם ככה עבר עלי יום קשה, עכשיו גם זה?

ואז את מנסה להרגיע אותו… לא הולך.
אומרת לו שיירגע… לא הולך.
ואת כבר מתעצבנת אז את מרימה את הקול
כדי שהוא יתעורר על עצמו ויתנהג יפה.

כאן זו אופציה אחת- הפרשנות שלך.
את מקשיבה למה שאת מרגישה וחווה
כשהוא מתנהג בדרך שפחות נוחה או פחות מתאימה לך.
מתבאסת, מתעצבנת ומגיבה בהתאם לסיפור שלך.

אופציה שנייה- היא לשים את כל רעשי הסביבה על הולד,
לדמיין שאת שמה אזניות גדולות שמונעות ממך להקשיב לרעש
ולהסתכל על הילד שלך במטרה לעזור לו.
יכול להיות שהוא צריך שתתכופפי לגובה העיניים שלו
יכול להיות שהוא צריך שתשאלי אותו שאלות
יכול להיות שהוא צריך שתשיימי לו מה הוא מרגיש
יכול להיות שהוא צריך לשמוע אותך
ואז להישאר כמה דקות במצב כמו שהוא כדי להתמודד
עם הרגשת התסכול שהוא חווה.
כאן את מקשיבה לו, לסיפור שלו.
הוא צריך אותך איתו, לא נגדו.

בניית תקשורת היא הבסיס החשוב ביותר במערכת היחסים
ובקרבה לילד שלך.
חשוב שתתנהלי באיזון בין הסיפור שלך לשלו אך בעיקר . להקשיב למה שהוא לפעמים לא יכול לבטא במילים.

בפעם הבאה כשקוראת סיטואציה מאתגרת במה את בוחרת,
באופציה הראשונה
או השנייה?

השאירי תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.